מרחב התוכן

אנחנו רוצים להגיע לאיזון בנפש, ולחיים נקיים של שמחה ושל צמיחה, ללא התעכבות במעצורים מיותרים שתוקעים את החיים שלנו.

דיכאון, חרדה, גאווה, רדיפה, שתלטנות, שנאה, קנאה ומה לא. האם יש מכנה משותף לכולם? מהו שורש כל הבעיות הנפשיות? ואיך זה מוליך אותנו לפיתרון?

גדולי החסידות יצרו “תורת נפש” רחבה ומעמיקה המתבססת על תורת הקבלה. תורת נפש אשר מספקת גם תמונה מפורטת ומדוייקת של הנפש וגם מתווה מגוון של דרכי התמודדות עם בעיות וקשיים שונים בהם נתקל היהודי בחייו.

פגישה ראשונה בין מטפל למטופל. מבוכה. תקוה. פוטנציאל. מה בסיס היחסים ההדדיים הדרוש, כיצד יש לטפח אותו ומה התנאים להצלחת התהליך?

מהו ה”שדה” בנפש – לעומת בית ומדבר? איך פוגשים את ה’ ועובדים אותו במקומות הפשוטים, הנורמליים?

העולם היום רגיל לחפש קיצורי דרך. גם בעולם הטיפול ישנה עדיפות לטיפולים קצרי-טווח, אשר חוסכים לכאורה זמן וכסף. אך כאשר מדברים על פעולה אמתית על הנפש, ישנה משמעות גדולה לתהליך בעל טווח, ולהתבשלות שבאה עם הזמן

בתורת החסידות נחשב חג החנוכה, כ”חג החינוך”, ולכבודו נדון בשאלה שהגיעה לשולחננו, ועוסקת בסוגיה מתחום חינוך הילדים והעזרה הרגשית עבורם.

הדרך הטיפולית שמתווה אדמו”ר הזקן, בעל התניא, בספרו היסודי, מבוססת על “נסיון טיפולי” עשיר. מטרת הספר להתוות דרך חיים אשר מצטיירת כדרך בעבודת ה’, אבל בעצם הינה גם הדרך, בה’ הידיעה להתמודדות עם כל קשיי החיים באשר הם.

אחד מכללי היסוד של תורת הנפש היהודית הוא שתמונה אמתית ושלמה של נפש האדם מתקבלת רק כשמרכיבים יחד את המהות (הפסיכולוגית) והמצב (הסוציאלי)