התקשרו עכשיו: 02-5662323

מתקדמים משמחה לשמחה / הרב נעם שפירא

שמחת פוריםהשמחה היא אחד התנאים הבסיסיים והחשובים ביותר לחיים אמתיים, חיים של עבודת ה'. אנו נקראים לחיות באופן של "עבדו את ה' בשמחה", ואף מוסבר כי לעיתים רבות הייסורים מגיעים אלינו מכיון ש"לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב...".

השמחה עוטפת אותנו הן ביום יום, והן בזמנים המיוחדים לאורך מעגל השנה, אשר מזמנים לנו סיבות נוספות ומגוונות להרבות ולהעצים את השמחה.

המאמר מבוסס על שער עבדו את הוי' בשמחה, מספר סוד ה' ליראיו.

הסמינר המבוסס על המאמר, יתקיים בראש חודש אדר ב' (10-12.3) לחצו כאן לפרטים והרשמה

נתבונן כיצד אנו בונים את השמחה בחיינו, החל מהדרגה הפשוטה והיומיומית ועד להזדמנויות החד-פעמיות שיש לאורך השנה לשמחה מיוחדת ועצמתית.

שלב ראשון שמחת היום-יום

את השלב הראשון בשמחה, זה המלווה אותנו ביום יום, אנחנו בונים בתוכנו באמצעות התבוננות ותפיסה נכונה של מצבנו בעולם. התפיסה הזו מורכבת מכמה זוויות וכמה רבדים, אשר מקיימים ביניהם קשר מזין ומפרה, ויוצרים תהליך תמידי של שמחה הולכת וגוברת, הולכת ומעמיקה, תוך כדי אירועי החיים השונים. מכלול הזוויות הללו מזהים לנו את גורמי השמחה, ואת המונעים אותה, ומספקים לנו כלים לגייס את הגורמים ולנטרל את המונעים. נפרט:

 

דע לומר תודה

הבסיס של הכל הוא ההכרה היכן אני ומה (לא) מגיע לי, ומתוך כך להודות על כל דבר קטן שה' נותן לי[1]. התנאי להכרת תודה אמתית, היא ביטול מוחלט של הגאווה תחושת ה"ישות" והאגו, והבנה כי "לא מגיע לי כלום". הבנה כזו יוצרת שקט נפשי, ומערכת צפיות שפויה, אשר מאפשרת להודות על כל דבר – קטן כגדול. ויש על מה להודות:

ראשית: עצם החיים. אם נתבונן היטב, נראה איך כל רגע ורגע בחיים הוא מתנה מאת ה'. על הפסוק "כל הנשמה תהלל י-ה" דורשים חז"ל, כי יש להלל ולהודות על כל נשימה ונשימה שמעניק לנו ה' יתברך.

כאשר מתחילים לצאת כל יום אל מסע החיים, אנו מגלים כי אנו במאבק מתמיד בין הטבע החמרי-חייתי שלנו, לבין הממד העמוק, הרוחני והטוב. איננו רוצים להיות חיות בג'ונגל, אנו רוצים להיות בני אדם טובים. אבל כיצד יכולים אנו להתרומם מעל הטבע, מעל האגוצנטריות המוטבעת בנו? כאן, שוב, בא לעזרתנו ה' יתברך. "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואם אין הקדוש-ברוך-הוא עוזרו – אין יכול לו". על מתנת הטוב הנפלאה הזו, צריכים אנו להודות.

במשך היום ובמרוצת החיים, אנו מגיעים להישגים והצלחות, ועל כל אחד מהם עלינו לזכור לא לחשוב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל, וזכרת כי ה' אלקיך הוא הנתן לך כח לעשות חיל".

מעל הכל, עלינו להודות על המתנה הנפלאה שקיבלנו בזמן הלידה, ואשר מלווה אותנו יום יום והיא הזכות להיוולד כיהודי. חביב אדם שנברא בצלם, אבל חביבים עוד יותר ישראל שנקראו בנים למקום[2]. זרע בניו אהוביו, קרובים אליו תמיד, ללא תלות בבחירה וללא יכולת לפגום זאת על ידי מעשינו. בן נשאר בן, ישראל תמיד ישראל הוא, והיחס אליו כאל בן, הן בציפיות והן בחמלה כאשר אינו עומד בהן[3].

שמחת הגילוי וההתבוננות

גם ביום-יום, אנחנו משתדלים להקדיש זמן להתרומם מעל השגרה, ומעל המציאות הטבעית וההתמודדות איתה. מקדישים זמן לנגיעה בעולם רוחני, ובמפגש עם מהות עליונה שהיא גם הנקודה הפנימית, הנשמה, של כל מה שמתרחש בעולם הזה. הדרך לעשות זאת היא לימוד תורה, ובעיקר התבוננות מאומצת בנשמת התורה, חכמת פנימיות התורה. כאשר מצליחים לגעת בנקודה כזו, להרגיש קשורים אליה, זוהי שמחה גדולה. שמחה על הפלא כי במציאות כל כך שפלה ונמוכה, אדם החי בתוך העולם הזה על חומריותו וקשייו, מצליחה להתגלות נקודה כה מרוממת ונפלאה[4].

שמחה כזו, הנה כח מניע להתקדם עוד ועוד אל עבר העולם הרוחני, האלקי. היא מעוררת בנפש תנועה של מרוצה ("רצוא") אל הנשגב והמרומם. היא מכניסה ממד של חיים אמתיים, של חשק ושל התלהבות בתוך חיים שעלולים להיות רק מצויים ביש הנמוך והמשמים.

שמחה של מצוה

תגובה נפשית אמתית לחויה של התעלות, היא החיפוש כיצד לממש את עולם הרוח, את הגילוי האלקי בתוך חיי המעשה. כיהודים, יש לנו מאות תשובות לכך – מצוות התורה.

כך, כל מעשה טוב שאנו עושים, וכל מצוה שאנו זוכים לקיים, מביאים אותנו לשמחה, שמחה של מצוה. כאשר אנו מודעים לעומק הנתון בתוך כל מעשה קטן שלנו, למשמעות הקוסמית של חיבור שמים וארץ – אלקות והעולם הזה – אנו מתמלאים שמחה על הזכות להיות שותפים בהתרחשות כה משמעותית.

שוב, יש כאן גם חזרה אל נקודת המוצא – הרגשת ההכנעה והעמידה מול מקומנו האמתי כקטנים מול האין-סוף. כאשר מחברים אל ההכנעה הזו את המודעות אל הטוב שאנו מסוגלים להיות לו כלים, הכל מומתק ומקבל גוון של שמחה והתלהבות[5].

שמחה מלמטה ושמחה מלמעלה

המשותף לכל הכלים שלעיל הוא, שמדובר בעבודה שכל אחד מאתנו אמור ויכול לעשות בתוך חייו על מנת לעורר ולגלות בהם שמחה. מכאן והלאה נכיר כלים נוספים שעיקרם מתנה מלמעלה, ואשר העבודה שלנו היא לדעת לשמוע ולקבל אותם, ולהגיב נכון האופן מודע להתפתחות השמחה בתוכנו בעקבות ההארות שאנו מקבלים.

באופן פשוט ההארות הללו הנן תלויות-זמן. הן מאירות במועדים מיוחדים לאורך השנה, שאחת המטרות העיקריות שלהם היא יצירת המקום והזמן המתאים להשכנת אור מיוחד בעולם. אבל, בהתבוננות עומק, אנו מגלים שהרמות הגבוהות יותר, הנעלמות, הללו של שמחה, מצויות בתוך הנפש – במקומות שאינם גלויים למודעות הרגילה שלנו, אבל ניתן לחשוף אותם תוך התכוונות ומאמץ מיוחדים.

הרמה הראשונה של שמחה כזו, היא השמחה של שבתות וימים טובים, כפי שנאמר "ושמחת בחגך", וכן דרשו חז"ל כי הנאמר בתורה "וביום שמחתכם" מכוון לשבתות.

בכל שבת ובכל חג מאיר עלינו אור רוחני משמים. האור הזה מרים אותנו טפח מעל הקרקע, ומאפשר לגלות בתוכנו שמחה שאינה רק פרי העבודה והמבט החיובי שלנו על החיים, אלא נובעת מהתעוררות של מקום רוחני יותר בנפש. כמובן שלאור הזה ישנו גוון מיוחד בשבת, ובכל חג בפני עצמו, אך באופן כללי העיקר בו הוא אותה השראה על הלב אשר פותחת אותו אל מעבר ליום-יום.

שואבים רוח הקודש

בחג הסוכות, עליו במיוחד נאמר "ושמחת בחגך", ישנה שמחה מיוחדת, נוספת, על השמחה שבכל חג וחג. השמחה הזו באה לידי ביטוי במיוחד ב"שמחת בית השואבה" שנהגה בבית המקדש. שמחה מיוחדת מלאה ריקודים וניגונים כל הלילה, סביב שאיבת המים לניסוך על המזבח. על מהותה של השמחה הזו אומרים חז"ל[6], כי היא מבטאת את האור המיוחד שמתגלה בחג הסוכות "ששואבים רוח הקדש". כאן כבר מדובר לא רק על רוממות רוח כללית ששורה על הלב, אלא על אור שמוליד תובנות עמוקות ומשנה תודעה. זהו הביטוי של שאיבת מים ממעין – להצליח לאסוף אל הכלים שלנו משהו מהנביעה הפנימית.

כשהראש נפתח, ומצליח להידלק בו משהו מהאור של הנשמה, זוהי שמחה גדולה מאד, שמחה שמתבטאת בהמון שירה, נגינה וריקודים עד אור הבוקר.

כאמור, הזמן המיוחד השייך לשמחה כזו הוא חג הסוכות, אבל בכל עת שזוכים לחוש כי מאיר עלינו אורה של הנשמה, כמתנה מלמעלה, כדאי לאסוף את האור הזה באמצעות שמחה גדולה, שירה וריקודים.

שמחת תורה ושמחת האחדות

בסיומו של חג הסוכות אנו נוהגים לחגוג חג שכולו מוגדר כשמחה – "שמחת תורה". בעומק שמחת תורה היא שמחה הדדית של ישראל בתורה ושל התורה בישראל. התורה שמחה בעם ישראל, מכיון שנשמות ישראל הם המקום לאותיות התורה, כפי שרמוז בראשי התיבות: ישרא"ליש ששים ריבוא אותיות לתורה.

כך, בשמחת תורה מסיימים את קריאת כל התורה, ומיד מתחילים אותה מחדש, מבראשית, ובכך חווים את אחדות התורה. גם בריקודים של שמחת תורה רוקדים כולם במעגל, מתוך הרגשת אחדות וללא עדיפות של אחד על חברו. כולם אוחזים בשמחה את ספר התורה, בלי לשאול האם באמת כבר למדת את כולו...

בזמן שמחה, גם מי שבדרך כלל חשים אויבים או שונאים זה לזה, מניחים בצד את המחלוקות ורוקדים יחד, וזה עצמו מגביר עוד יותר את השמחה – השמחה כיצד השרש האחד מייחד את כולם יחד.

שמחת פורים עד דלא ידע

השמחה הגדולה ביותר, זאת שגם לא תתבטל לעתיד לבוא, היא שמחת פורים. בו מתגלה האמונה העצמית של היהודי, זו שמעל לכל תפיסה בתודעה. ההתהפכות מצרה לרווחה, והיכולת שלא להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי", מבטאים התגלות של מציאות עמוקה, נוגעת עד העצם, של קשר מיוחד אל מקור הכל.

כאשר מתגלה שורש הנשמה של היהודי, פורצת שמחה גדולה ומיוחדת, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" – עד דלא ידע.

עולים במעלות הנפש

לסיום, המבינים מעט במושגי הנפש על פי תורת הקבלה והחסידות, יכולים לראות איך הסדר של השמחה העולה משמחת היום-יום ועד לשמחת פורים עולה גם במעלה הדרגות השונות של הנפש: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ומסודרות לפי המבנה הבסיסי ביותר של הבריאה – סוד השם הקדוש י-ה-ו-ה:

קוצו של י'

יחידה

שמחת פורים

שמחה של העצם, לגמרי למעלה ממודעות והבנה

י'

חיה

שמחת תורה

שמחה של אחדות (האות י' מסמלת נקודה אחדותית, ונביעת מעין חכמת התורה)

ה'

נשמה

חג הסוכות, ושמחת בית השואבה

הנשמה (וספירת הבינה) היא הממד של התובנות הרוחניות העמוקות

ו'

רוח

שמחת שבת ויום טוב

התרוממות מעל הבסיס, והשראה על הלב

 

ה'

נפש

שמחה תמידית

ספירה המלכות (ה' תחתונה), שייכת לתשתית ולמציאות היום יומית

 

 



[1] המילים הראשונות שיהודי אומר בבוקר הן "מודה אני", והרבי מליובאוויטש מציין שהמלה "מודה" היא בגימטריה "אדן" שהרי ההודאה היא האדן והבסיס לכל היום כולו.

[2] ראה אבות ג, יד.

[3] למבינים, ניתן לראות כיצד ארבע המדרגות הללו מסודרות במבנה היסודי של שם הוי' ברוך הוא:

י – עצם היותו יהודי

ה – "הוא הנתן לך כח לעשות חיל" (ה' כנגד הבינה, שם שמחת ההשגה)

ו – "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" (ו' כנגד מדות הלב, שם מלחמת היצרים)

ה – "כל הנשמה תהלל יה" – הלל ושבח "על כל נשימה ונשימה" (זוהי הודאה על הטבע = אלהים, השם של מדת המלכות, אשר כנגד ה' תתאה בשם)

[4] ראה תניא פרק לג.

[5] שלשת ממדי השמחה הללו מסודרים בסדר העבודה הקבוע לפי שיטת הבעל-שם-טוב – הכנעה, הבדלה, המתקה. ההודיה היא בעיקר ביטוי של הכנעה ("לא מגיע לי כלום"), ההתבוננות, היא כלי מרכזי להבדלה בין טוב לרע , ולתנועת היבדלות מחמריות העולם, ואילו השמחה של מצוה ממתיקה את מציאות העולם הזה, כאשר הוא המקום שהוא מקבל במודעות שלנו הוא של כר פורה לגילוי טוב אלקי.

בנוסף, לכך סדר העבודה הזה כולו – כאשר מוסיפים לו את נקודת התשתית, עצם הרגשת השפלות בנפש –  מסודר גם הוא לפי המבנה של שם הוי':

י' – שמחה של מצוה (ה"שוב", ששרשו בחכמה)

ה' – שמחה של התבוננות – "יין המשמח" (שרש ה"רצוא" בבינה)

ו' – שמחה של הכרת טובה והודיה

ה' – שפלות בעצם (פנימיות ספירת המלכות)

[6] ירושלמי סוכה ה, א.

    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    שנת הלימודים תשע"ח נפתחת!!!

    לכל תלמידינו ותלמידותינו החדשים והוותיקים, נשמח לראותכם במפגש הראשון! הלימודים יתחילו בתחילת חשוון, בירושלים - ב' וג' חשוון (22-23/10), בת"א - ד' חשוון (24/10) ובצפון בה' חשוון (25/10). שתהיה שנה טובה ופורייה!!


    שעות המשרד

    א'-ה'
    8:30-14:00
    02-5662323


    הירשמו עכשיו וקבלו גישה למאגר שיעורים נרחב. לאחר ההרשמה ייפתחו לכם תפריטים נוספים באתר.